גז"ד לשני נערים שהורשעו בעבירה של מעשה מגונה ובעבירה של הטרדת עד

חל איסור פרסום על כל פרט מזהה הקשור במתלוננת ובנאשמים, לרבות שמם ומקום מגוריהם

ס.נ השופטת ס' רוטלוי - אב"ד

1.         ביום 1.3.06 הוגש כתב אישום כנגד הנאשמים, ג.ח. (להלן: "נאשם 1") יליד 3.11.88 וע.ש. (להלן: "נאשם 2") יליד 22.8.89. שני הנאשמים היו קטינים בעת הגשתו והם נשפטים על ידי בית המשפט בשבתו כבית משפט לנוער.

שני הנאשמים הואשמו בכך, שביום 13.2.06 אנסו בצוותא קטינה, שהיתה ידידתם, בביתו של נאשם מס' 1 תוך ניצול מצב המונע מתן הסכמה חופשית, זאת בהיותה תחת השפעת משקאות משכרים - עבירה לפי סעיף 345(א)(4) בנסיבות ס"ק (ב)(5) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.         כתב האישום תוקן ביום 7.6.06 בדרך של הוספת עבירה של הטרדת עד, וזאת מאחר שבין ה- 14.5.06 לבין ה- 29.5.06, היינו, לאחר שהוגש כתב האישום כנגדם, פרסמו הנאשמים באינטרנט דברים בגנותה של המתלוננת ואיומים כי יהרסו את חייה - עבירה על סעיף 249 לחוק העונשין.

3.         כל הראיות של התביעה, כולל עדות המתלוננת, שנשמעה בטלויזיה במעגל סגור, שלא בפני הנאשמים, בהתאם לסעיף 2ב(א) לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), תשי"ח-1957, נשמעו ב- 18.12.06, 20.12.06 ו- 7.5.07.

4.         ביום 31.5.07, שהיה קבוע לשמיעת הראיות מטעם ההגנה, הודיעה ב"כ המאשימה, כי הצדדים הגיעו להסדר טיעון, על פי כתב אישום מתוקן בשנית, שהותנה בהפקדת סכום של 15,000 ש"ח על ידי כל אחד מן הנאשמים לפיצוי המתלוננת.

לאחר עיון בכתב האישום המתוקן בשנית הסבנו את תשומת לב הצדדים לכך, שאין הלימה בין העובדות המופיעות בסעיף 10 בכתב האישום והוראת החיקוק לפיה הואשמו הנאשמים. בעוד שבכתב האישום צויינה החדרת אצבעותיהם של הנאשמים לאיבר מינה של המתלוננת, עובדה המבססת עבירה של אינוס לפי הגדרת "בועל" בסעיף 345(ג) לחוק העונשין, הרי שהעבירה שיוחסה להם היא מעשה מגונה בלבד.

ביום 14.6.07, הודיעו הצדדים כי שינו את כתב האישום באופן שבמקום המילה "החדרה" תהיה רשומה המילה "חיכוך".

הדיון בהצגת הסדר הטיעון היה אמור להתקיים ביום 12.7.07. אולם, לאחר שעיינו שוב בכתב האישום המתוקן בשנית, הבאנו לידיעת הצדדים, כי עדיין אין הלימה בין העובדות המוסכמות על הצדדים באשר למצבה של המתלוננת לבין הוראת החיקוק לפיה מואשמים הנאשמים במעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, בעוד שהעובדות המוסכמות הן עובדות על עבירה לפי סעיף 348(א) לחוק העונשין. כלומר, מעשה מגונה בנסיבות אינוס.

להבדל זה, כך אמרנו, משמעות מבחינת רף הענישה העליון המופיע בחוק לשתי העבירות והוא משליך גם על שיקול דעתו של ביהמ"ש בהזמנת תסקיר של נפגעת עבירה.

באותה ישיבה הודיעה לנו ב"כ המאשימה, כי בעקבות הערות ביהמ"ש בישיבה הקודמת ולאחר שהודיעה לב"כ הנאשמים כי תעמוד על שמיעת המשך הראיות בתיק הודיעו ב"כ הנאשמים, כי במקרה שכזה יבקשו את פסילת המותב הואיל וכבר הודו בפניו בשם הנאשמים, בעובדות כתב האישום המתוקן.

ב"כ המאשימה הודיעה, כי  המאשימה לקחה בחשבון את האפשרות שיהיה צורך להעיד מחדש את המתלוננת אם ייפסל המותב, ואף הציגה זאת בפני המתלוננת אשר נותרה עקבית בגרסתה אך ביקשה להימנע מהעדתה בשנית. המאשימה הוסיפה לתת אמון מוחלט בגרסת המתלוננת, כך לדבריה בפנינו.

ב"כ המאשימה הודיעה כבר בישיבה זו, כי הנימוק להסדר הטיעון היה טמון בקושי ראייתי בהוכחת עבירת האינוס בהחדרת איבר המין של הנאשמים לאיבר מינה של המתלוננת (ב"כ המאשימה לא התייחסה בדבריה, משום מה,  להחדרת אצבעותיהם של הנאשמים לאיבר מינה של המתלוננת, עובדה בה הודו בתגובתם בפנינו). לדבריה, המתלוננת היתה מודעת לשינויים בכתב האישום גם לגבי הסוגיה של השפעת השכרות על מצב המונע התנגדות, ועמדה על כך שלא תימחק מכתב האישום העובדה שהיא "לא הצליחה להתנגד". כמו כן הצהירה ב"כ המאשימה, כי המתלוננת יודעה לכך, שבעקבות שינוי הוראת החיקוק בכתב האישום לא ניתן יהיה לקבל תסקיר נפגעת עבירה בעניינה.

הדיון בהצגת הסדר הטיעון נדחה שוב.

5.         בישיבה מיום 2.9.07 הוגש לפנינו כתב אישום מתוקן בשלישית אשר ממנו הוצאו התיאורים על החדרת אצבעותיהם של הנאשמים לאיבר מינה של המתלוננת ותחת זאת נאמר כי חיככו אצבעותיהם. יחד עם זאת, בסעיף 9 לכתב האישום נותרה על כנה העובדה כי הנאשמים "ניצלו את מצבה של המתלוננת אשר היתה שיכורה ומעורפלת כתוצאה מהמשקאות האלכוהוליים ששתתה".

6.         באותו יום, לאחר שהנאשמים הודו בפנינו בעובדות כתב האישום המתוקן בשלישית, קבענו לפי סעיף 21 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1981 (להלן: "חוק הנוער"), כי הנאשמים ביצעו את העבירות של מעשה מגונה באישום הראשון, עבירה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין וכן עבירה של הטרדת עד באישום השני, עבירה לפי סעיף 249 לחוק העונשין.

בהתאם לדרישת חוק הנוער זומנו תסקירים משירות המבחן לנוער.

7.         וזהו נוסחו של כתב האישום המתוקן בשלישית: